#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות קידוש מיד כשיבא לביתו?	"כתב הטור וב&quot;י דצריך לקדש על היין מיד אפי&#x27; קודם שתחשך, ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;ע מפאנו דאם אינו תאב לאכול יכול להמתין שכבר יצא קידוש מדאורייתא בתפילה, וכן מבואר מירושלמי (ברכות פ&quot;א ה&quot;א) שהיו ממתינים שעה או שתים בלילה [ולפי&#x27; חרדים שם ליכא ראיה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)], ומ&quot;מ אם יש אורחים או בני בית שתאבים לאכול לא יוכל לעכב בשביל שהוא רוצה לקיים מצוה מן המובחר (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ומשמע דמלבד זה מותר לסמוך על הקידוש שבתפילה אע&quot;פ שאינו מזכיר בה יציאת מצרים, ועי&#x27; להלן], אכן בביה&quot;ל (ד&quot;ה מיד) רצה להשיג על הט&quot;ז דס&quot;ל דצריך לקדש מיד אחר קבלת שבת והביה&quot;ל רצה לומר דכוונת הטור הוא שמיד אחר חשיכה צריך לקדש על היין אבל א&quot;צ לקדש על היין מיד אחר קבלת שבת, ומיהו מסיים דאפשר לחלק דאם קיבל שבת סמוך לחשיכה אז צריך לקדש מיד משא&quot;כ אם היה זמן רב קודם חשיכה [ואחר פלג המנחה] דאז א&quot;צ לקדש מיד, וכן הביא סמך לזה מלשון הרמב&quot;ם. [והכה&quot;ח (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דיכול ללמוד קודם הסעודה אבל קודם לכן יכנס לבית ויסתכל בהנרות ויאמר שלום עליכם ואשת חיל, והביא שיש נזהרים מדיבור חול מתפילה עד שישן, וכל הנזהר בזה קדוש יאמר לו]"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה לגבי מצות ק&quot;ש?	"הט&quot;ז לשיטתו ס&quot;ל דיכול לאכול סמוך לחשיכה דס&quot;ל דמותר לאכול תוך חצי שעה לחשיכה, אבל לפי מאי דקיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; רל&quot;ה) דאסור לאכול תוך חצי שעה ה&quot;נ אסור להתחיל לאכול תוך חצי שעה לחשיכה [ואין לסמוך על הק&quot;ש אחר פלג המנחה דהרי בכל יום נוהגין כרבנן להתפלל מנחה אחר פלג המנחה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מיד, שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; רס&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א)], ומ&quot;מ כתב הביה&quot;ל (שם) דעדיף לקבל שבת בזמנו דכל השבוע אנו מתפללין מעריב בזמנו {ומציין למג&quot;א לעיל, ונראה כוונתו לגבי הפקפוק בתפילת ערבית מבעוד יום אבל אינו מפקפק על קבלת שבת מבעוד יום}"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקדש במזל מאדים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם תקוני שבת דנוהגין לקדש קודם לילה במזל צדק ולא בתחילת הלילה במזל מאדים [וביאר המחה&quot;ש דהיינו בימי ניסן ותשרי דמזלות אלו הולכים כפי שעות שוות], אבל השיג עליו הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דח&quot;ו לומר שאנו תחת המזלות, והביא מקדמונים שהאומות הקדמונים היו יושבים בחשך ובוכים בשבת מפני המזלות והקב&quot;ה צוה לנו להדליק נרות ולהתענג להראות שאנו למעלה מהמזלות, והבוטח בה&#x27; חסד יסובבנו."	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא קידוש דאורייתא ע&quot;י תפילת מעריב?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) שיוצא מדאורייתא בתפילה דהרי הדין קידוש במקום סעודה והדין קידוש על היין אינו אלא מדרבנן, וכן מבואר מצל&quot;ח ופנ&quot;י ושאג&quot;א מסוגיא דברכות (נ&quot;א ע&quot;ב) [אבל הר&quot;ן משמע דקידוש על יין או פת הוא מדאורייתא, ויש מח&#x27; בין הרא&quot;ש ורבינו יונה אם יוצא שלא במקום סעודה (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה מיד)], והקשה עליו המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי מצות צריכות כוונה ומסתמא לא כוון לצאת בתפילה, ועוד הקשה בביה&quot;ל (ד&quot;ה מיד) דצריך להזכיר יציאת מצרים אצל קידוש, ותי&#x27; הביה&quot;ל דאפשר דהמג&quot;א ס&quot;ל דהגז&quot;ש דילפינן מיניה להזכיר בו יציאת מצרים הוא רק אסמכתא בעלמא א&quot;נ דיוצא ע&quot;י הזכרת יציאת מצרים בברכת השכיבנו אצל ושמרו, אבל מסיים וצ&quot;ע דאפשר שצריך להזכיר יציאת מצרים בתוך הקידוש, ומלבד זה כבר כתבנו שאינו יוצא משום מצות צריכות כוונה, ותי&#x27; הגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א דמאחר שכוון לצאת מצות תפילה די בזה לכוונה למצוה דא&quot;צ לפרט איזה מצוה הוא מכוין {וכעין זה מצינו בערוה&quot;ש (סי&#x27; ס&#x27;) בכוונה בק&quot;ש}"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לכוון לצאת ידי קידוש בתפילה?	"כתב החת&quot;ס שביוה&quot;כ [בין בחול בין בשבת] צריך לכוון לצאת ידי קידוש בתפילה, אבל בשבת עדיף שלא לכוין לצאת בתפילה כדי שיצא ידי חובת קידוש במצוה מן המובחר על הכוס {אמנם, יש לדון במי שיודע שיתאחר לקדש יתכן דעדיף טפי לכוין לצאת ידי קידוש בתפילה כדי לקיים הענין לקדש מיד, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פ&quot;ט הע&#x27; כ&quot;ח) דכתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר ללמוד קודם קידוש והיינו משום שכבר יצא מצות קידוש בתפילה, אמנם הכה&quot;ח כתב דבתחילה יחזור לביתו ולהסתכל בהנרות ויאמר שלום עליכם ואשת חיל וכמ&quot;ש למעלה}"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הוא עייף, האם מותר לו לילך לישון קודם קידוש?	"השש&quot;כ (פמ&quot;ז הע&#x27; ק&quot;א) מסתפק בזה אי חיישינן שמא ירדם עד הבקר {ולכאורה פשוט דמהני למנות שומר, אבל מה שמבטל הענין לקדש מיד נראה דזהו דומה למי שאינו תאב לאכול}"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לצאת קידוש ע&quot;י 1) קטן 2) נער בן י&quot;ג?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-7fbb54227c5ef6196ff01ccf8069c8e6d761b66b.jpg"">"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקידוש ביו&quot;ט?	"הוי מדרבנן, ואפ&quot;ה יש לו כל דיני של קידוש בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אכן הפמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; רצ&quot;ו א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) הביא שמ&quot;ק בביצה (ד&#x27; ע&quot;ב) דהבדלה ביו&quot;ט דאורייתא וה&quot;ה בקידוש (רע&quot;א, חת&quot;ס)"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יו&quot;ט שחל בערב שבת, מה יעשה אם אין לו אלא כוס אחד?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דיניחנו לשבת [ואע&quot;פ שיוצא מדאורייתא ע&quot;י תפילה מ&quot;מ עיקרה מן התורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מפקפק בו דהמצוה הבא לידו ראשונה עושה אותה {ואפשר דתלוי בתשובת הרדב&quot;ז בבית האסורים}"	סימן רעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מחויבות בקידוש 1) בשבת 2) ביו&quot;ט?	"1) איתא בגמ&#x27; (ברכות כ&#x27; ע&quot;ב) דכיון דנשים מחויבות בשמור אף הן מחויבות בזכור 2) הגר&quot;ז (סעי&#x27; ה&#x27;) והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ק&#x27;) ס&quot;ל דנשים מחויבות מדרבנן בקידוש ביו&quot;ט, אבל רע&quot;א (סי&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דהוי מצות עשה שהזמן גרמא והן פטורות אלא שרוב נשים קיבלו על עצמן חיוב זה"	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים יכולות להוציא את האנשים?	"הב&quot;ח (ומהרש&quot;ל) ס&quot;ל דנשים אינן יכולות את האנשים בקידוש כמו שמצינו במגילה ודלא כהשו&quot;ע, אבל תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ע&quot;פ תוס&#x27; בסוכה (ל&quot;ח ע&quot;א) דשאני מגילה דזילא בה מילתא לצאת ע&quot;י אשה, וכן נקטו שאר הפוסקים שנשים יכולות להוציא את האנשים בקידוש, אבל מסיים המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דיש להחמיר שלא להוציא אנשים שאינם מבני ביתה משום זילא מילתא."	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איש יכול להוציא את האשה אם הוא כבר יצא?	"כתב הרא&quot;ש דעל הצד דנשים פטורות מבהמ&quot;ז אינן יכולות להוציא אנשים דליתא בערבות, והדגול מרבבה מסתפק אם כוונתו דוקא מאשה לאיש ליכא ערבות אבל מאיש לאשה יש ערבות שהם קבלו ערבות בהר גריזים והר עיבל או דלמא לא קיבלו ערבות כלפי נשים, אכן רע&quot;א חולק על הדגול מרבבה בתרתי, חדא פושט ספיקתו דפשוט דיש ערבות מאיש לאשה כדאשכחן בברכות (מ&quot;ח ע&quot;א) בינאי המלך דשמעון בן שטה היה מוציא את אשת ינאי בבהמ&quot;ז [ותי&#x27; הצל&quot;ח (ברכות כ&#x27; ע&quot;ב) דהתם מגו דהוא מחויב להוציא את ינאי משום ערבות נעשה בר חיובא ויכול להוציא אשתו נמי, וא&quot;כ פשוט דאם מוציא איש אחר גם האשה יוצאת], ועוד, השיג עליו רע&quot;א דפשט בהרא&quot;ש אינו דליכא ערבות בין איש לאשה אלא היכא דאין האשה מצווה במצוה זו כגון בהמ&quot;ז אז ליכא ערבות להוציא מי שמצווה אבל במצוה ששניהם מצווין בו בודאי יש ערבות ביניהם (ומח&#x27; זו מובא בשעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;). להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) סותם כרע&quot;א דאשה שכבר יצאה יכולה להוציא איש, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;)."	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שלא התפללה האם היא יכולה לשמוע לנער בן י&quot;ג?	"אינה יכולה לצאת אפי&#x27; מנער בן י&quot;ג דלא סמכינן אחזקה דרבא במילי דאורייתא אלא צריכה לומר קידוש בפנ&quot;ע או תאמר מלה במלה עמו ותהא בפניה כוס יין או פת [ואע&quot;פ שלגבי קידוש על היין הוא מדרבנן ויכול לסמוך על חזקה דרבא מ&quot;מ כאן א&quot;א לסמוך על קידוש שלו דא&quot;כ ברכתה היא לבטלה (ביה&quot;ל ד&quot;ה דאיתקש) {ומכאן משמע דאינו יכול להשתמש בשומע כעונה רק לגבי הדין דמקדש על יין, וכ&quot;ת דיש אחרונים שרצו לפרש הטעם דאומרים עשרת בני המן כל אחד בפנ&quot;ע כדי שיצאו הענין דנשימה אחת דלא שייך על זה שומע כעונה ואפ&quot;ה יוצא השומע כעונה ממגילה כשרה מהש&quot;ץ, ויש לחלק דהתם אינו איסור לעשות תרוייהו דהיינו לצאת ע&quot;י הש&quot;ץ וגם לקרותה בפנ&quot;ע משא&quot;כ בברכת קידוש הוי ברכה לבטלה לעשות שניהם}], ובאמת מעורר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דיש סוברים דלעולם ראויה לאשה לומר קידוש מלה במלה עם בעלה דיש שיטות דאינה יוצאה בשומע כעונה אפי&#x27; בלשון הקודש אם היא אינה יודעת הלשון וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; קצ&quot;ג, ע&quot;ש {וכתבתי שם לימוד זכות דאם יודעת רק הפתיחה וחתימה יוצאה מדינא בזה}"	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לה עצה 1) לומר קידוש עמו חוץ מפתיחה וחתימה 2) לומר עמו ויכלו 3) לומר שבתא טבא?	"1) השע&quot;ת הביא עצה זו, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה איתקש) לא ניחא ליה כ&quot;כ לחלק הברכה לחצאין {וכבר כתבנו דיש כמה ראיות דמדינא מותר לעשות הכי, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קכ&quot;ד, וביאר ר&quot;י באק דאפשר דדוקא כאן החמיר המ&quot;ב שלא לחלק הברכה לחצאין דבאמת כל הברכה ביחד הוא ברכה דאורייתא וא&quot;כ אינו ראוי להאשה לברך מקצתה ולעשות הפתיחה וחתימה כברכה דרבנן ולסמוך על חזקה דרבא לגביהם, אבל בעלמא מודה המ&quot;ב דלכתחילה יכול לחלק הברכה לחצאין כמו שמצינו לגבי מודים בחזרת הש&quot;ץ}, וגם לא תדע ליזהר בזה 2) ליכא בה יציאת מצרים 3) אע&quot;פ שרע&quot;א מסתפק אם יצא בזה קידוש, מ&quot;מ תמה הביה&quot;ל (שם) הרי ליכא זכירת שבח וקידוש {וגם ליכא יציאת מצרים}, ותי&#x27; החוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ה ס&quot;ק א&#x27; אות ב&#x27;) דכיון דנוסח זו מיוחד דוקא לשבת הרי זה הזכרת יום השבת דרך שבח {אבל עדיין חסר היציאת מצרים} [ופשוט דאינו יוצא הבדלה ב&quot;שבוע טוב&quot; דאין בו משמעות של הבדלה (חוט שני, שש&quot;כ פנ&quot;ח הע&#x27; ל&quot;א)]"	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שהתפללה כבר, האם היא יכולה לשמוע 1) לקטן 2) לנער בן י&quot;ג?	"1) בקטן שכבר התפלל תלוי במח&#x27; אם תרי דרבנן יכול להוציא חד דרבנן ויש להחמיר בזה, ואם הקטן לא התפלל בעצם יכולה לצאת ממנו אבל כתב תוספת שבת דיש להחמיר שמא לא כוון לצאת בתפילה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [וזהו רק לפי המג&quot;א, אבל לפי השגת המ&quot;ב אינה יכולה לסמוך על הקטן] 2) יכולה לצאת ע&quot;י הנער דסמכינן על חזקה דרבא במילי דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ואע&quot;פ שיש סוברים דקידוש על הכוס דאורייתא, מ&quot;מ בזה אנו סומכים על הפוסקים דס&quot;ל דהוא מדרבנן בצירוף שיש סוברים דחזקה דרבא מהני אפי&#x27; לדאורייתא (עי&#x27; תוס&#x27; ב&quot;ב קנ&quot;ד ע&quot;א, נוב&quot;י אבה&quot;ע סי&#x27; ס&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)]"	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ינהגו ב&#x27; אנשים שרוצים להוציא את בני ביתם?"	"לא יקדשו בבת אחת אלא בזה אחר זה דתרי קלי לא משתמעי (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ומשמע דאפי&#x27; כשבני בית מכוונים רק לבעל הבית שלהם, ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ח ס&quot;ק ח&#x27;) דיש לימוד זכות מחק יעקב דקידוש הוי דבר חביב אבל למעשה כתב המ&quot;ב דטוב יותר שלא יקדשו בבת אחת}, וצריך להודיע לבני ביתו שיכוין לצאת מצות קידוש (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נער בן י&quot;ג יכול להוציא נער בן י&quot;ג אחר?	"הקובץ הלכות (פ&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27;) כתב דאינו יכול להוציאו, והביא ראיה (הע&#x27; י&quot;ב) דטומטום אינו מוציא טומטום בשופר [וביארו המפרשים דלא אמרינן ס&quot;ס בתרי גברי]"	סימן רעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין ידו משגת, מהו הסדר קדימות לצרכי שבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על סי' רס""ג ♦<br><img src=""paste-5eea12c5d09e10c5ec63ab1c708de4068a7b67d5.jpg"">"	סימן רעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין לו אלא כוס אחד של יין, מתי יקדש עליו?	"יקדש עליו בלילה [ויברך בהמ&quot;ז בלא כוס (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], ואע&quot;פ שאפשר לקדש על הפת בלילה מ&quot;מ במקום שיש יין אין מקדשין על פת (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין לו אלא מעט מיני מגדים, מתי יאכל אותם?	"איתא בגמ&#x27; דכבוד יום קודם לכבוד לילה לגבי שאר צרכי סעודה, ולפיכך אם אין לו אלא מעט מיני מגדים יניחם עד יום השבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ואפי&#x27; מי שיש לו הרבה מיני מגדים יש לו להניח דבר אחד לכבוד יום, וכן נהג היש&quot;ש (גיטין פ&quot;ד סי&#x27; נ&quot;א) לאכול דגים דוקא ביום ולא בלילה (שע&quot;ת ס&quot;ק ג.), אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהזוהר (יתרו) דכבוד לילה עדיף, וכתב המחה&quot;ש דכיון שהוא כנגד הבבלי יש לנו כלל (מג&quot;א סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק כ&#x27;) דלא אזלינן בתר דברי קבלה כנגד הש&quot;ס, ומ&quot;מ ראינו דיש להזדרז לכבד גם סעודת לילה, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דמלמד זכות על מנהג העולם שאוכלים הרבה מגדים בלילה, דפשוט דא&quot;צ למנוע מלאכול בלילה מחמת היום ויש לנו הרבה דברים שטובים חמים ולא קרים והם שייך רק בלילה כגון מרק, ואפי&#x27; פת חמה עדיף מפת צונן, אלא שצריך לדקדק שיהיה טשאלינט וכדומה לכבוד היום, וכן יין ופירות שאינם מתקלקלים יהיו למחר, ורצה לפרש הזוהר דבודאי כבוד יום עדיף, וכוונת הזוהר הוא דצריך לסדר השלחן בפת ומזוני בלילה אע&quot;פ שהם טובים חמים בלילה יותר מביום וס&quot;ד דלא יאכלם בלילה משום כבוד היום, קמ&quot;ל דכל מה שאתה יכול להכין תכין [ור&quot;י באק רצה לפרש הזוהר דס&quot;ד דרק צריך לסדר השלחן לסעודת לילה ויאכל ביום מה שנשאר, קמ&quot;ל דצריך לסדר השלחן גם לסעודת יום ולעולם כבוד יום עדיף]."	סימן רעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות מים קודם קידוש?	המגיד משנה מדייק מהרמב&quot;ם דהוי כמו קודם הבדלה דמותר לשתות מים קודם קידוש, אבל הרשב&quot;א והטור אוסרים [ואפשר לפרש הרמב&quot;ם ג&quot;כ לאיסור], וכן פסק השו&quot;ע לאיסור	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ פיו?	"כן, דאין זה בכלל טעימה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [וכעין זה הקילו הפוסקים לגבי תרופות אחר קבלת שבת (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חל עליו האיסור?	"כתב הב&quot;ח דחל משחשיכה או משעת קבלת שבת (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקדש ולאכול סעודתו ואח&quot;כ יתפלל מעריב?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) שמותר, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) ובלבד שיתחיל [יותר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)] מחצי שעה קודם חשיכה, אכן הגר&quot;א (מעשה רב אות קי&quot;ז) והאריז&quot;ל (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ב) ס&quot;ל דלא יהפך הסדר אלא יתפלל מעריב תחילה ואח&quot;כ יאכל הסעודה."	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם התחיל לאכול מבעוד יום וקידש עליו היום?	"ר&#x27; יהודה סבר דצריך עקירת השלחן, ור&#x27; יוסי סבר שיקדש אחר הסעודה, אבל קיי&quot;ל כשמואל דפורס מפה על השולחן [לכסות הפת כדי שיגלה אותה אח&quot;כ לכבוד היום (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), דכאן לא שייך הטעם דצריך להקדים המוציא לבפה&quot;ג דהרי אינו מברך בפה&quot;ג (מחה&quot;ש)], וצריך להפסיק סעודתו אע&quot;פ שהתחיל בהיתר דתקנו לקדש קודם הסעודה ובמקום הסעודה ולא נחשב כהפסק (ר&quot;ן, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמקדש על יין, האם צריך לברך על 1) היין 2) הפת?	"1) הטור הביא שיטה דס&quot;ל דצריך לברך בפה&quot;ג על היין [וביאר הב&quot;י דזהו שיטת הרמב&quot;ם, ורבינו ירוחם, ומהרי&quot;ק], אבל אח&quot;כ כתב הטור דמבואר בירושלמי (ברכות פ&quot;א ה&quot;ה) דאין לברך בפה&quot;ג עוד הפעם על היין, וכן פסק הרי&quot;ץ גיאות, וכן פסקו הרא&quot;ש והרי&quot;ף , וכן פסק השו&quot;ע דא&quot;צ לברך על היין, וביאר הב&quot;י דהא דאמרינן דאם אסור לאכול צריך לחזור ולברך היינו דוקא בדבר שהוא גמר כמו בהמ&quot;ז או הב לן ונברך אבל בדבר שאינו גמר לא, [והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דה&quot;ה דא&quot;צ לברך על היין שבתוך המזון (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), דסד&quot;א דקידוש מפסיק דומיא דהמוציא דיש אומרים דצריך לברך המוציא קמ&quot;ל דלגבי היין אינו מפסיק] 2) הטור הביא מהרי&quot;ף והרא&quot;ש דצריך לברך המוציא [וביאר הרא&quot;ש דקידוש הוי הפסק לגבי ברכת המוציא אבל אינו הפסק לגבי ברכת בפה&quot;ג דאפי&#x27; בשעת קידוש הוא מברך בפה&quot;ג קודם קידוש ואינו מפסיק (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ור&quot;ל לגבי הפת יש הפסק מחמת הקידוש והאיסור והוי כמו נמלך, משא&quot;כ לגבי יין אין לו אלא הפסק מחמת איסור ולא מחמת הקידוש (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)], אכן הרז&quot;ה ס&quot;ל דאינו מברך המוציא כמו שאינו מברך בפה&quot;ג דקידוש אינו הפסק, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) משום ספק ברכות להקל, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) משמע דפסק כהרי&quot;ף והרא&quot;ש דצריך לברך על הפת המוציא"	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מקדש על פת, האם צריך לברך המוציא עוד הפעם?	הוי כמו יין הנ&quot;ל דקיי&quot;ל דאינו מברך עליו דהרי קידוש אינו מפסיק הברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן רעא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שאמרו 1) בואו ונקדש 2) נתפלל?	"1) מחויבין בקידוש מיד, ואם עוברים ואינם מקדשים צריכים לברך בפה&quot;ג עוד הפעם 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאינם צריכים לברך בפה&quot;ג דהרי מותר לטעום סמוך לתפילה דאין האיסור אלא משום שמא ימשך"	סימן רעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינם מחויבין בקידוש מחמת כניסת שבת?	"הכס&quot;מ תי&#x27; דמיירי בספק חשיכה, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאפי&#x27; בספק חשיכה אסור לאכול, אלא אוקמיה כגון שהוא מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן רעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לברך על הכוס של קידוש?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דהאמירה עושה היסח הדעת וצריך לברך אפי&#x27; על הכוס של קידוש, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דא&quot;צ לברך על הכוס של קידוש דהרי לא הסיח דעתו ממנו, וכיון שיש בזה מח&#x27; בעל נפש יזהר שלא יבא לידי כך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן רעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אמרו בואו ונקדש?	"משהחשיך אסורים לשתות, ואם עברו ושתו אפי&#x27; להט&quot;ז א&quot;צ לברך בפה&quot;ג דהאיסור לבד אינו עושה היסח הדעת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן רעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ובירך המוציא, ואח&quot;כ נזכר שעדיין לא אמר 1) קידוש 2) הבדלה?	"1) יביא לפניו לחם משנה [ואינו הפסק] ויקדש על הפת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), [אע&quot;פ שיש לו יין מ&quot;מ אינו יכול לקדש על היין דאז יהיה ברכת המוציא לבטלה], ולא יאמר ויכולו עד אמצע הסעודה [וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דצריך לברך המוציא על הלחם משנה אם הביאו לו דלא היה דעתו עליו, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קע&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27;, אבל רשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ב הע&#x27; ע&quot;ה) ס&quot;ל דאע&quot;פ שאינו מברך על הלחם משנה מ&quot;מ מקיים הזכר למן ע&quot;י הלחם משנה] 2) כתב הרמ&quot;א כיון שא&quot;א לו להבדיל על הפת צריך לאכול מעט פת כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ואח&quot;כ יאמר הבדלה על יין, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא ממהר&quot;ם מרוטנברג דאסור לאכול קודם הבדלה ועל כן צריך להבדיל תחילה ואח&quot;כ יברך המוציא שנית ויאכל [ולא דמי לגביל לתורי דהתם הוא דין דאורייתא ומש&quot;ה לא הוי הפסק [א&quot;נ דברים שהם צורכי הסעודה ממש כמו מלח (מחה&quot;ש)] משא&quot;כ הכא הוא דין דרבנן והוי הפסק {אכן, הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; ו&#x27; ד&quot;ה ומ&quot;מ) הביא מסתימת שאר הפוסקים דמשמע דגביל לתורי הוי רק דין דרבנן ואין להפסיק לכתחילה אחר המוציא, וה&quot;נ אין להפסיק לכתחילה אחר המוציא אלא יאכל תחילה וכמ&quot;ש הרמ&quot;א}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; רצ&quot;ט) דלפי השיטות דהבדלה דרבנן יכול לגמור סעודתו ואח&quot;כ מבדיל, והוסיף רע&quot;א (מצויין בשעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) דאפי&#x27; לדידן דמסתפקין אם הבדלה דאורייתא או דרבנן מ&quot;מ החיוב הפסקה בודאי דרבנן ואמרינן ספק דרבנן לקולא וא&quot;צ להפסיק."	סימן רעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר שלא קידש לאחר שאכל מהפת?	"אז יאמר קידוש באמצע הסעודה, וא&quot;צ לברך עוד הפעם על הפת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) זהו לכו&quot;ע דלא נשתנה הזמן באמצע הסעודה, ולפי המג&quot;א באמת תלוי במח&#x27; בסעי&#x27; ד&#x27; אם צריך לברך המוציא אחר שקידש על היין, אבל למעשה קיי&quot;ל ספק ברכות להקל וא&quot;צ לברך על הפת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)]"	סימן רעא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם גמר סעודתו ונטל מים אחרונים וקידש היום קודם שאמר בהמ&quot;ז?	"יש כאן ב&#x27; דעות:&lt;br&gt;1) הרי&quot;ף ס&quot;ל שיברך בהמ&quot;ז על הכוס ראשון ויקדש על הכוס שני [ולא יברך שניהם על כוס אחד משום אין עושין מצות חבילות חבילות (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), ואע&quot;פ שהרמב&quot;ם משמע דזהו דוקא בב&#x27; מצות דאורייתא מ&quot;מ מצדד הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דהוא לאו דוקא], וזהו על דרך שיטת ר&#x27; יוסי דיכול לקדש אחר הסעודה ונקרא קידוש במקום סעודה [והקשה עליו הרא&quot;ש דאין זה מסתבר ליחשב קידוש במקום סעודה, ועוד הקשה עליו הפסקי רי&quot;ד (פסחים ק&quot;ב ע&quot;א) הרי אסור לשתות הכוס של בהמ&quot;ז קודם קידוש (ב&quot;י), ותי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דהרי&quot;ף ס&quot;ל דאותה כוס שייך להסעודה {וכמ&quot;ש לגבי סעודת שלישית לקמן (מ&quot;ב סי&#x27; רצ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ד)}]&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש ס&quot;ל שפורס מפה ומקדש ומברך המוציא [דכבר נטל מים אחרונים, ומש&quot;ה גם צריך לברך בפה&quot;ג (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), אבל הרא&quot;ש עצמו ס&quot;ל דצריך לברך המוציא אפי&#x27; אם לא נטל את ידיו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)] ואוכל מעט [כזית (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) או כביצה אם רוצה שיעור סעודה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), וכתב הערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; רע&quot;ד סעי&#x27; ז&#x27;) דלכתחילה צריך יותר מכביצה כדי שלא תהא אכילת עראי אבל יוצא בכזית] ואח&quot;כ יברך בהמ&quot;ז [דס&quot;ל דעל כרחך צריך לאכול מעט אחר קידוש, וא&quot;כ לא יברך בהמ&quot;ז בינתיים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)]"	סימן רעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עדיין לא נטל מים אחרונים?	"לכו&quot;ע פורס מפה ומקדש וא&quot;צ לברך על הכוס, ואפי&#x27; אם כבר אמר הב לן ונברך ג&quot;כ פורס מפה ומקדש ואז צריך לברך בפה&quot;ג על הכוס (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן רעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרי&quot;ף, האם מזכיר של שבת בבהמ&quot;ז?	"הרא&quot;ש ס&quot;ל דצריך להזכיר של שבת [ופשוט דאינו מעכב דהרי לא צריך לאכול פת בסעודה מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה) א&quot;נ כיון שהוא מח&#x27; ספק ברכות להקל (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד)], אבל הארחות חיים בשם תוס&#x27; ס&quot;ל דאינו מזכיר של שבת, המחבר פסק כהרא&quot;ש [וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דמספק לעולם מזכיר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) ביאר דשבת שאני דהיא קבעה נפשה בהכרח להזכיר של שבת, ועוד מפני שיקדש מיד ממילא עתה חל עליו חיובי שבת], והרמ&quot;א פסק כתוס&#x27; דאינו מזכיר [והא דתני בתוספתא להזכיר היינו כשאכל משחשיכה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)]"	סימן רעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרי&quot;ף, האם שותה מהכוס של ברכה קודם קידוש?	הרא&quot;ש הבין שצריך לשתות ממנו [וא&quot;כ צריך לברך עליו בפה&quot;ג דכבר הפסיק בבהמ&quot;ז, ואח&quot;כ אינו מברך בפה&quot;ג על כוס קידוש], וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דאותה כוס שייך להסעודה, והארחות חיים ס&quot;ל דאינו שותה ממנו עד לאחר קידוש (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)	סימן רעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרי&quot;ף, האם צריך לאכול מעט אחר הקידוש?	"הר&quot;ן כתב דלפי הרי&quot;ף א&quot;צ לאכול כלום אח&quot;כ כמ&quot;ש בר&#x27; יוסי, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דמסתבר דצריך לאכול מעט אח&quot;כ (ב&quot;י, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן רעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין?	"כתב הרמ&quot;א דנוהגין כהרא&quot;ש להוציא נפשינו מכל הספיקות הנ&quot;ל, והקשה רע&quot;א הרי אינו מוציא עצמו מידי ספיקא דלפי הרי&quot;ף יש לו איסור לאכול שום דבר אחר מים אחרונים עד שיברך בהמ&quot;ז [וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; קע&quot;ט) דרוב ראשונים ס&quot;ל דצריך לברך בהמ&quot;ז תחילה, והרא&quot;ש לשיטתו ס&quot;ל דמותר לאכול אם מברך ברכה ראשונה], וא&quot;כ עדיף לו לברך בהמ&quot;ז מיד ולא ישתה מכוס של בהמ&quot;ז עד אחר קידוש ויאכל אחר קידוש כדי שיהא קידוש במקום סעודה, ולגבי הזכרת רצה בבהמ&quot;ז הרי פסק הרמ&quot;א שלא יזכיר, וזהו הדרך הסלולה שיוצא לכו&quot;ע, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דיש חסרון גדולה במהלך זו דהרי גורם עצמו ברכה שאינה צריכה לברך בהמ&quot;ז ב&#x27; פעמים ולפיכך עדיף לעשות כהרא&quot;ש {ולסמוך על הראשונים דס&quot;ל דמותר לאכול אחר מים אחרונים אם מברך ברכה ראשונה, ואע&quot;פ שהמ&quot;ב (שם ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל שם ד&quot;ה עד) כתב בודאי יש להחמיר כרוב ראשונים דס&quot;ל דאחר מים אחרונים צריך לברך בהמ&quot;ז תחילה, הלא הערוה&quot;ש (שם סעי&#x27; ב&#x27;) מקיל כהרא&quot;ש ודעימיה, ונמצא לפי&quot;ז ה&quot;ה בחול אם הוא באמצע הסעודה ונטל מים אחרונים ורוצה לאכול אח&quot;כ יברך ברכה ראשונה וימשיך סעודתו דאל&quot;ה יצטרך לברך בהמ&quot;ז ב&#x27; פעמים, אולם התם יש עצה שלא לאכול עוד אחר שיברך בהמ&quot;ז, וצ&quot;ע} (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן רעא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם שכח ואכל קודם קידוש?	"אומר קידוש אח&quot;כ [מיד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט)], בין כשטעם בעלמא בין כשאכל ושתה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), בין בשוגג בין במזיד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א) [ודלא כהב&quot;ח דס&quot;ל דאם כבר אכל עדיף טפי לקדש למחר]"	סימן רעא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא קידש כל הלילה?	"יש לו תשלומין לקדש ביום [ופשוט דה&quot;נ צריך להיות קידוש במקום סעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)] וקידוש אחד עולה ללילה וליום (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א) [וע&quot;ע בארחות חיים דמשמע דצריך לקדש ב&#x27; קידושים, ועי&#x27; בספר בני ראם], ולפי רב עמרם גאון דוקא כששכח או נאנס אבל קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דאפי&#x27; אם הזיד ולא קידש בלילה יכול לקדש ביום"	סימן רעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יאמר ויכולו?	"לא יאמר ויכולו אלא בלילה דזהו שעת גמר מלאכת השי&quot;ת (ארחות חיים בשם תוס&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), אבל באמצע הלילה אומר ויכולו אע&quot;פ שהקב&quot;ה גמר מלאכתו בתחילת הלילה דכל הלילה אחת היא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א)"	סימן רעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נזכר בין השמשות למוצאי שבת?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) דאם התפלל לפי המג&quot;א כבר יצא ידי חובתו מדאורייתא ובין השמשות הוי ספק דרבנן לקולא ובאמת פטור ואפשר שיאמר הנוסח בלא פתיחה וחתימה, אבל אם לא התפלל הוי ספק דאורייתא ויאמר הברכה גמורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז) [וכ&quot;ת הרי אסור לאכול בין השמשות מחמת הבדלה וא&quot;כ לא יהיה קידוש במקום סעודה י&quot;ל דמיירי כשהוא באמצע סעודת שלישית א&quot;נ קידוש דמקורו דאורייתא דוחה האיסור טעימה קודם הבדלה (שעה&quot;צ שם)] {וכן ראינו בברכת ק&quot;ש דבמקום ספק ק&quot;ש גם מברכין ברכות ק&quot;ש (סי&#x27; ס&quot;ז), וקשה מהל&#x27; שופר (מ&quot;ב סי&#x27; תקפ&quot;ח ס&quot;ק א&#x27;) דבין השמשות תוקעין בלא ברכה, וכן בלולב כתב המ&quot;ב (סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דנוטלין בלא ברכה, ונראה לפרש דאם הוא רק ברכת המצות בעלמא אין מברכין מספק אבל אם נוסח הברכה הוא חלק המצוה אז מברכין מספק}"	סימן רעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אמר הבדלה אחר פלג המנחה, האם מותר לו לעשות קידוש אח&quot;כ?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ז הע&#x27; ל&quot;א) מסתפק אם אמרינן בזה דהוא תרתי דסתרי"	סימן רעא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים לפרוס מפה על הלחם?	"כתב הטור ג&#x27; טעמים:&lt;br&gt;1) משום כבוד שבת דמיד אחר קידוש מביאין את הפת לכבוד שבת&lt;br&gt;2) איתא בירושלמי כדי שלא יראה הפת בושתו [דמצד הלכות ברכות צריך להקדימה]&lt;br&gt;3) זכר למן שהיה מונח כמו קופסא טל למעלה וטל למטה&lt;br&gt;[בלילה שייך כל שלשה, ביום לא שייך יקרא דשבתא (מרדכי, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט), בסעודת שלישית לא שייך יקרא דשבתא וגם רואה בושתו]"	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול לגלות את הפת?	"לפי הטעם בושתו יכול לגלותם מיד אחר ברכת בפה&quot;ג [כן מבואר בטור ומחה&quot;ש {ונראה דאפי&#x27; להט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) דכתבו דטעם הבושה הוא מפני שאין מקדשין עליו היינו מחמת החיוב קדימה בברכות וכמ&quot;ש הטור בפירוש וליכא מח&#x27; בדבר זה}], ולפי הטעם דכבוד שבת יכול לגלותם מיד אחר קידוש (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;), אבל לפי הטעם דזכר למן כתב הפרישה (ס&quot;ק י&quot;ג) דיגלה אותם אחר שישבו כל המסובין ורוצה לברך על הפת, ולפי הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) יכול לגלותם מיד אחר ברכת בפה&quot;ג, ולפי החיי&quot;א צריך לגלותם עד אחר ברכת המוציא [וממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) משמע דמדינא יכול לגלותם אחר קידוש, ויש שיטת החיי&quot;א דס&quot;ל דלא יגלה אותם עד אחר המוציא, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) כתב דנוהגין כהחיי&quot;א]"	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להביא הפת להשלחן?	"כתב הטור בשם תוס&#x27; פסחים (ק&#x27; ע&quot;ב) דבזמניהם שהיו אוכלים על שולחנות קטנות היו מעריכין את השלחן בחדר אחר [וזהו הכוונת הגמ&#x27; (שבת קי&quot;ט ע&quot;ב) מצא שולחן ערוך מלאך טוב אומר וכו&#x27;] ואחר קידוש הביאו השלחן לפניו כדי שיהא ניכר שבא לכבוד שבת, אבל בזמנינו שאוכלים על שלחנות גדולות אין לנו עצה אלא לפרוס עליו מפה כאילו אינו כאן. ומכאן משמע דעדיף טפי שלא להביא את הפת עד אחר קידוש, וכן נהג הגר&quot;א (מעשה רב), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) כתב דאינו נכון להביאם אח&quot;כ אלא צריכים להיות על השלחן בשעת קידוש כדי שיהיה הסעודה בעת הקידוש משום יקרא דשבתא {וצ&quot;ע, וכן הקשה קובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; ח&#x27;)}, אמנם, עי&#x27; בט&quot;ז ביו&quot;ד (סי&#x27; קע&quot;ח ס&quot;ק ז&#x27;) דכתב דקודם שבת היו מוציאין את הפת מהתנור ומניחין אותם על השלחן משום כבוד שבת {ואפשר לומר דיש ענין של כבוד שבת שיהיה השלחן ערוך באיזה מקום שהוא, בזמנם בחדר אחר, בזמנינו בחדר שמקדשים בה, ולפיכך נהגו ישראל להניח הלחם משנה על השלחן קודם כניסת שבת, ובדור מלקטים מבואר בשם הגריש&quot;א דיכול לחמם הלחם בתנור ולהניח לחם אחר על השלחן}"	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר הדברים כשמקדש על הפת?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) הביא מהא&quot;ר דיכסה אותם בשעת קידוש {וגם בשעת אמירת ויכולו} ומגלה אותם בשעת ברכת המוציא, ויגביה אותם בשעת אמירת השם, והא&quot;ר כתב דבשעת הקידוש צריך להניח ידו עליהם דומיא דאחיזת הכוס בשעת קידוש, אבל מדגיש הפמ&quot;ג (שם) דזהו דוקא בשעת קידוש אבל בשעת המוציא צריך לאוחזו כשאר ברכת הנהנין דצריך לאוחזו בידו, ונראה דאין כוונת הפמ&quot;ג לחלק על הא&quot;ר אלא לפרש דבריו {וצ&quot;ע על המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) דכתב להניח ידיו על הפת בשעת המוציא, וראיתי במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ר&quot;ח) דדוחקים לפרש דהיינו כדי לאחזו, ובאמת כן מבואר במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רע&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;)}"	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני כיסוי שקוף?	"לפי הטעם דלא יראה בושתו כפשוטו לא מהני דהרי רואה הפת וצריך להקדימו, וכ&quot;כ החוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ח), אכן רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ז הע&#x27; קט&quot;ז) מקיל, והקובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; ז&#x27;) מסתפק בדבר."	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקיימים הכיסוי למטה?	מקיימים אותה ע&quot;י המפה שעל השלחן, והקרש שתחת הפת אינו מפסיק (חוט שני)	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסות מיני מזונות?	"כתב קובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; י&quot;א) דמסתבר דאין שייך בו טעם דכיסוי המן {וכן יקרא דשבתא} אבל עדיין שייך הטעם דרואה בושתו, ואע&quot;פ שאינו יכול לקדש עליהם מ&quot;מ ראינו בהבדלה (לקמן סי&#x27; רצ&quot;ט סעי&#x27; ט&#x27;) דצריך לכסות הפת אע&quot;פ שאינו יכול להבדיל על הפת, וכן בהל&#x27; פסח (סי&#x27; תע&quot;ב) דכשמגביה את הכוס צריך לכסות את המצות אע&quot;פ שאינו יכול לקיים מצות ד&#x27; כוסות בפת, והפשט הוא דהבושה הוא מה שאינו יכול להבדיל ולקיים ד&#x27; כוסות בו, ולפי&quot;ז ה&quot;ה במיני מזונות {ונראה לפרש דזהו דוקא בהבדלה וד&#x27; כוסות, אבל לגבי קידוש דבאמת יכול לקדש על הפת הבושה הוא רק מחמת הקדימה בברכת הנהנין ומש&quot;ה כתבו הפוסקים דמחמת הטעם דבושה יכול לגלות את הפת אחר ברכת בפה&quot;ג, ולפי&quot;ז נמצא דלאחר בפה&quot;ג מצד הבושה מותר לגלות את הפת ולא המיני מזונות, ולמעשה גם הפת אינו יכול לגלות משום יקרא דשבתא, אולם לאחר שעיינתי לקמן (סי&#x27; רצ&quot;ט) נתבאר דפת שאינו שייך להבדיל עליו א&quot;צ לכסותו אלא אם רוצה לסעוד עליו תיכף, משא&quot;כ בקידוש אפי&#x27; כשאינו רוצה לסעוד עליו מיד אפ&quot;ה צריך לכסותו בעצם מפני שלא קידש עליו, ולפי&quot;ז יהא צריך לכסותו אף לקידוש, וצ&quot;ע, ומ&quot;מ ש&quot;מ דאם יש בפניו מיני מזונות שאינו ראוי לקדש עליו א&quot;צ לכסותם אלא אם דעתו לאוכלם}"	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המקדש אומר קידוש על שלחן אחר?	"כתב קובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; י&#x27;) דא&quot;צ לכסות את הפת, והביא ראיה מלקט יושר דאין שייך הטעם דרואה בושתו, אכן כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; אות י&quot;ח) דעדיין שייך הטעמים דזכר למן ויקרא דשבתא, [אלא שמוסיף דגם שייך הטעם דרואה בושתו כיון ששומע לקידוש על היין ולא מקדש על הפת שבפניו]"	סימן רעא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כוס מקדשין עליו?	"הוי כמו שאר כוס של ברכה ויש עליו כל הדינים בכוס של בהמ&quot;ז המבוארים בסי&#x27; קפ&quot;ג [בין בקידוש בלילה בין בקידוש ביום בין בהבדלה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ג)]"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך כוס מלא?	לכתחילה צריך כוס מלא ויש עצה לשפכו לכוס קטן {או ליתן לתוכו חפצים להגביה היין שבתוך הכוס}, ואם אין לו עצה אחרת יכול לקדש עליו אע&quot;פ שאינו מלא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכוס פגום?	ה&quot;נ לכתחילה צריך לתקנו, ואם א&quot;א לו מותר לקדש עליו, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט) מצדד דבקידוש בלילה עדיף לקדש על פת מלקדש על כוס פגום (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) {ויש לעיין אם ה&quot;ה בכוס חסר}	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים ויכולו?	"כתב השו&quot;ע צריך לאומרו מעומד [מפני שהוא עדות על בריאת שמים וארץ (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)], והרמ&quot;א ס&quot;ל דכיון שכבר העיד בביהכ&quot;נ אין מקפידין לעמוד גם בבית ומ&quot;מ נוהגין לאומרה מיושב ורק עומדים קצת לכבוד השם בתיבות יום הששי ויכולו השמים שר&quot;ת שם השם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), ונוהגין לאומרה מעומד (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רס&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ויכולו בקידוש?	"1) כתב הטור כדי להוציא בניו ובני ביתו {ולפי&quot;ז אין לומר ויכולו בע&quot;פ וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; מ&quot;ט, אכן במ&quot;ב דרשו הביאו בשם ריש&quot;א דהיינו דוקא כשהוא מוציא את הציבור ולא את יחידים, וכן מדויק במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; מ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;)}&lt;br&gt; 2) כתב הרוקח בשם המדרש דצריך לומר ויכולו ג&#x27; פעמים, א&#x27; בתפילה, ב&#x27; לאחר תפילה, ג&#x27; על הכוס (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לומר ויכולו בקידוש?	"יאמרה באמצע הסעודה על הכוס (מטה משה, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), ואם אין לו כוס יאמרנו בלא כוס (חיי&quot;א כלל ו&#x27; סעי&#x27; י&quot;ג), ואם נזכר מיד אחר שאמר ברכת בורא פרי הגפן ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) משמע דלא יפסיק שם לומר ויכלו אלא יאמר קידוש היום וישתה ואח&quot;כ באמצע הסעודה יאמרנה על הכוס, ועי&#x27; שש&quot;כ (פנ&quot;ב הע&#x27; פ&quot;ה)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים קידוש?	"הכל בו ס&quot;ל דאומרים קידוש מיושב משום אין קידוש אלא במקום סעודה ואם עומד ויושב מיחזי כחוכא וטלולא, אבל הב&quot;י השיג עליו וס&quot;ל דצריך לעמוד וכיון שהוא סמוך להשלחן מקרי קידוש במקום סעודה, והשו&quot;ע פסק לעמוד [דלא כדיוקו של הערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ה], והרמ&quot;א הביא הכל בו דטוב לישב, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ו) דיש עוד טעם לישב ע&quot;פ הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דכיון שאחד מוציא אחרים בקידוש בעינן קביעות [ותוס&#x27; בברכות (מ&quot;ג ע&quot;א) מיישבין המנהג לעמוד דקביעתנו כדי לצאת הוי כמו ישיבה לדידהו, אבל מסיים דעדיף לישב] והשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) מסתפק אם זה לעיכובא לפי הגר&quot;א [אכן, הגר&quot;א גופיה לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ג) ס&quot;ל כהשו&quot;ע דקביעות אינו מעכב בדיעבד (ר&quot;מ יגן)], ועל כל פנים לא יהיו מפוזרים ומפורדים והולכים הנה והנה בשעת קידוש. אמנם, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) הביא מהאריז&quot;ל דע&quot;פ קבלה יש לעמוד לקידוש [ויאחוז הכוס כנגד החזה] דברכות של כלה צריך להיות מעומד ושבת איקרי כלה."	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשעת קידוש להיכן יתן עיניו?	"המהרי&quot;ל כתב שיתן עיניו בנרות, וביאר הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ח&#x27;) דבשעת ויכולו יתן עיניו בנרות [ואין מדקדקין בזה כ&quot;כ (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)] אבל בשעת קידוש יתן עיניו בכוס [כדי שלא יסיח דעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)], והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) פי&#x27; שיכול ליתן עיניו בכוס ובנר (וכן נקט הערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ה)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים ליתן עיניו בנרות?	"1) כי ב&#x27; פעמים נר עולה לת&quot;ק והיא רפואה לפסיעה גסה שנוטל אחד מת&quot;ק ממאור עיניו של אדם (מהרי&quot;ל, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;) [הטור (סי&#x27; רס&quot;ט) משמע שהרפואה הוא ליתן היין לתוך עיניו, ורש&quot;י (שבת קי&quot;ג ע&quot;ב) כתב דהרפואה הוא לשתות מהכוס (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג)]&lt;br&gt;2) אברים של איש ואשה עולין לת&quot;ק (מהרי&quot;ל, מובא בהגהות על הטור)&lt;br&gt;3) כדי שיוכל לכוין (שם)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפשט 1) זכרון למעשה בראשית 2) תחילה למקראי קודש 3) זכר ליציאת מצרים?	"1) פי&#x27; הטור שאנו שובתים בשבת ביום ששבת הקב&quot;ה אחר שגמר מעשה בראשית 2) פי&#x27; הטור ששבת מוזכר תחילה שבכל המועדים שבפרשת פינחס 3) הטור פי&#x27; שכל המועדים הם זכר ליציאת מצרים, והרמב&quot;ן (דברים ה&#x27; ט&quot;ו) פי&#x27; ששבת עצמה זכר ליציאת מצרים כי שניהם מורה על חידוש ויכולת הקב&quot;ה, ואם יעלה ספק על השבת תזכור מה שראו ביציאת מצרים {ונמצא דזכר ליציאת מצרים ר&quot;ל תזכור יציאת מצרים}, והאבן עזרא (מובא בערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ז) ביאר דע&quot;י שביתת העבד בשבת זהו הזכר ליציאת מצרים וכדכתיב בדברות האחרונות למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים."	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין אומרים בקידוש בשבת 1) אשר בחר בנו מכל עם 2) ורוממנו מכל לשון 3) שהחיינו?	"1) תי&#x27; הארחות חיים לפי ששבת ניתנה במרה ועדיין לא בחר בנו לגמרי עד אחר נתינת התורה (ב&quot;י, ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג) {ולפי&quot;ז צ&quot;ל דאין אומרים נמי &quot;כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים&quot; (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח)}, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (שם) דהקשה על זה מפסח ועוד קושיות ומסיק דודאי יכול לומר כי בחר בנו אף בשבת ורק בתפילות בשבת יש לנו הקדמות אחרות שמיוחדים לשבת בדוקא, ע&quot;ש. 2) דאמרינן הכי דוקא בימים טובים שהיו ע&quot;י נסים שעשה לנו משא&quot;כ שבת נצטווינו מפני ששבת ממלאכתו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב בשם א&quot;ר בשם אבודרהם) 3) אין אומרים שהחיינו פחות מל&#x27; יום (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג בשם כנסת הגדולה בשם האבודרהם)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנין תיבות בקידוש?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) שיש בו ע&quot;ב תיבות, כגון שמתחיל מיום הששי, ומדלג ברכת היין, וגם מדלג כי הוא יום, ומדלג כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים, ויש מתחילין מויכולו אבל מחשבין תיבות &quot;זכור ושמור&quot;, ובתיקוני שבת כתב דיש בו ע&#x27; תיבות [ל&quot;ה בויכולו ול&quot;ה בקידוש] ואז אתי שפיר [ואע&quot;פ שכתב הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דיכול להוסיף על דבר המכוון, מ&quot;מ היכא דאפשר לכוון בדיוק עדיף טפי (מחה&quot;ש)] אבל המג&quot;א מסיים דאין לשנות שום מנהג כי לכל מנהג יש טעם ויסוד, ולפיכך כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) דחלילה מלשנות ממה שנוהגין לומר כי הוא יום וגם כי בנו בחרת וכו&#x27;, וכן מבואר ברש&quot;י (ברכות מ&quot;ו ע&quot;א, כתובות ז&#x27; ע&quot;ב) ותוס&#x27; (פסחים ק&quot;ד ע&quot;ב) דהיו אומרים כי הוא יום (רע&quot;א, ערוה&quot;ש שם, יד אפרים)"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להתחיל קידוש באמצע הפסוק?	"1) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) כתב דמטעם זה יש נוהגין להתחיל מתחילת הפסוק וירא אלוקים וגו&#x27; ורק אומרים בקול רם מיום הששי&lt;br&gt; 2) נוהגין להתחיל מויהי ערב ויהי בקר דליכא משמעות מיום הששי לחוד, וא&quot;א לנו להתחיל מוירא אלוקים דחז&quot;ל דרשו טוב מאד זו מיתה (שו&quot;ת חת&quot;ס או&quot;ח סי&#x27; י&#x27;)&lt;br&gt;3) למדן אחד רצה ליישב דמותר ע&quot;י הפסק אתנחתא או זקף קטן, והשיג עליו החת&quot;ס (שם) מגמ&#x27; מפורשת מגילה (כ&quot;ב ע&quot;א) [ותי&#x27; מגן גבורים דלגבי קריאת התורה ורוצה להחשב חצי פסוק כפסוק שלם להשלים השיעור ג&#x27; פסוקים אינו יכול לעשותו אפי&#x27; באתנחתא משא&quot;כ בקריאה בעלמא מותר באתנחתא (הגרמ&quot;ז גרנק שליט&quot;א)]&lt;br&gt;4) האיסור הוא רק דרך קריאת הפסוקים ולא דרך שבח ותפילה (כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ו) {וכנראה דזהו העיקר תירוץ, אכן אינו משמע כן ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רפ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) דהקשה על אלו שמתחילין מ&quot;על כן וגו&#x27;&quot;}"	סימן רעא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בקידוש ליל שבת אם אין לו אלא 1) כוס אחד גדול 2) כוס אחד כשיעור רביעית?	"1) השו&quot;ע כתב שישפוך כמלא לוגמיו [דלא כא&quot;ר דס&quot;ל דסגי בכל שהו (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) כתב דתלוי במח&#x27; רש&quot;י ותוס&#x27; בפסחים (ק&quot;ה ע&quot;ב), ומסיים דבשעת הדחק יש להקל בפחות ממלא לוגמיו] בכוס שני וישתה מכוס שני ולמחר יקדש על מה שנשאר בכוס ראשון, והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דמפורש בתוס&#x27; פסחים (ק&quot;ה ע&quot;ב) דצריך לטעום מכוס שיש בו רביעית, אלא ס&quot;ל להמג&quot;א דישפוך מעט לכוס שני ויטעום מכוס ראשון ואח&quot;כ יתקן פגמו ע&quot;י הכוס שני, והא&quot;ר לא ניחא ליה בעצה זו דמבואר בהגמ&#x27; פסחים (ק&quot;ה ע&quot;ב) ש&quot;מ טעמו פגמו ואין לו עצה להבדיל עליו ואח&quot;כ לברך עליו בהמ&quot;ז ואילו לפי המג&quot;א יש עצה לשפוך מעט ממנו מתחילה, אלא על כרחך דאין זה עצה [או משום דהוי בזיון לכוס של ברכה לשפוך ממנו או משום דמה שנשפך ממנו נטפל להכוס של ברכה ואם נפגם הכוס של ברכה ה&quot;ה שנפגם מה שנשפך ממנו] ומה שכתבו תוס&#x27; דצריך לשתות מכוס שיש בו רביעית היינו רק לכתחילה ולא לעיכובא, והתוספת שבת מיישב דהגמ&#x27; קאי בה&quot;א דמיירי בכוס שיש בו יותר מרביעית וא&quot;כ על כרחך א&quot;א לתקנו אבל למסקנא דמיירי בכוס שיש בו רביעית בצימצום יתכן דהגמ&#x27; חוזר מסברא הנ&quot;ל וס&quot;ל דאילו היה בו יותר מרביעית יש עצה לשפוך מעט ממנו ולתקנו אח&quot;כ ואינו בזיון ואינו נפגם אגב העיקר כוס, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;א) מציין להא&quot;ר ותוספת שבת, ומשמע דמצדד כתירוצו של התוספת שבת וכדעת המג&quot;א [ויש להדגיש דעצה זו לא מהני לפי הב&quot;ח דס&quot;ל דצריך לשפוך מרביעית כדי לתקן כוס פגום, אבל אנן לא קיי&quot;ל כוותיה] {והדבר צ&quot;ב למה אין לו עצה פשוטה לשפוך רביעית לכוס שני, ועל כרחך צ&quot;ל מדלא כתב הגמ&#x27; ותוס&#x27; עצה זו ש&quot;מ דאינו עצה, וצ&quot;ב, ואפשר משום שצריך לשתות מהכוס שבירך עליו א&quot;נ אם לא נשאר רביעית מכוס שבירך עליו אזדא ליה הכוס של ברכה, ונפק&quot;מ יהיה אם בירך על כוס שיש בו ב&#x27; רביעיות אם יכול לשפוך רביעית אחת לכוס אחר ולשתות ממנו, וצ&quot;ע} 2) [וה&quot;ה כשיש לו יותר מרביעית אבל אין בו עוד מלא לוגמיו] ישתה כמלא לוגמיו בליל שבת, ולמחר מוסיף בו עוד מים עד שיגיע לרביעית, ודוקא ביין חזק שאחר המזיגה יוכל לקדש עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) [ולכאורה עצה זו עדיף מהעצה דלעיל, וא&quot;כ צריך לומר דלעיל מיירי ביין מזוג כבר (ר&quot;י באק)]"	סימן רעא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקדש במקום שיש אורחים מהו הדרך הנכונה לגבי שתיית הכוס?	"{כיון שאינו דרך ארץ לשתות מהכוס מיד כנראה שצריך לשפוך מעט ממנו מתחילה ואח&quot;כ לשתות מהכוס דהמ&quot;ב ס&quot;ל כהמג&quot;א דאין זה נחשב כבזיון [וגם אין בו חשש הפסק דלא מיבעיא דלפי הרמ&quot;א (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ו) דס&quot;ל דמותר לחלק הפת לכל המסובין תחילה בודאי אינו הפסק אלא אפי&#x27; להט&quot;ז (שם ס&quot;ק ט&quot;ו) שחולק על הרמ&quot;א נראה דמודה כאן דמותר דהתם אפשר לו לחלק רק פרוסה שלו וא&quot;כ מה שהוא חותך לאחרים הוי הפסק משא&quot;כ הכא א&quot;א בענין אחר], ומתוך הסוגיא מבואר דאינו עצה לשפוך רביעית ולשתות מכוס שני וכמ&quot;ש למעלה, ויש לעיין אם מהני להניח בפניו כוס שני מלא ויהא נחשב ככוס של ברכה ג&quot;כ}"	סימן רעא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו יין אף להבדלה 1) ואין לו שכר 2) ויש לו שכר?	"1) הטור (לקמן סי&#x27; רצ&quot;ו) והשו&quot;ע ס&quot;ל דיין להבדלה קדים ליין של קידוש בלילה, דהבדלה א&quot;א בפת משא&quot;כ קידוש בלילה, ואם יש לו ב&#x27; כוסות של יין יהיו להבדלה ולקידוש בלילה אבל לא לקידוש ביום, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) הביא מתוס&#x27; (פסחים קי&quot;ג ע&quot;א) והאגודה (וכן נקט המהרש&quot;א) דס&quot;ל דקידוש בלילה קדים להבדלה דס&quot;ל בקידוש יש אסמכתא לקדש על יין משא&quot;כ בהבדלה אפשר להבדיל בתפילה [ומבואר בתוס&#x27; פסחים (שם) והמהרש&quot;א דה&quot;ה דקידוש ביום קדים להבדלה, ודלא כהערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט), ואע&quot;פ שהמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ו) משמע דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום צ&quot;ל דהוא לאו דוקא] 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) דלכו&quot;ע יבדיל על שכר ויקדש על היין בלילה, ואפי&#x27; ביום נפשו של אדם קצה בשחרית בשכר ולפיכך עדיף להבדיל על שכר ולקדש ביום על יין, וכן נקטו הרבה אחרונים, אכן השלחן עצי שיטים חולק עליו לגבי קידוש ביום וס&quot;ל דיכול לעשות כמו שירצה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן רעא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקידוש והבדלה בביהכ&quot;נ?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) דעדיף טפי להניחו להבדלה [דבקידוש אינו אלא מנהג בעלמא משא&quot;כ בהבדלה הוא ממש מוציא אחרים ידי חובתן (מחה&quot;ש)], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ז) מסתפק אם מיירי אפי&#x27; כשיש לו שכר ואפ&quot;ה אמרינן שיבדיל על יין ולא יקדש בלילה כלל או דלמא מיירי כשאין לו שכר דאי יש לו שכר יבדיל על השכר ויקדש על היין [אמנם מבואר בא&quot;ר (ס&quot;ק כ&quot;ו) והגר&quot;ז (סעי&#x27; כ&quot;א) דאפי&#x27; כשיש לו שכר יבדיל על היין (מ&quot;ב עו&quot;ה)]"	סימן רעא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לקדש על כוס גדול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) הביא משיירי כנסת הגדולה דס&quot;ל שיקדיש בלילה על כוס גדול, ולשייר ממנו לקידוש היום, ולשייר ממנו להבדלה [וביאר המחה&quot;ש דלמד דזהו פשט בגמ&#x27; שהיה משייר מקידוש להבדלה, וכל פעם יתקן הפגם וגם ישתמש בכוס קטן ממנו כדי שיהא מלא], והא&quot;ר מפקפק בזה דיש מפרשים (מובא במג&quot;א לעיל סי&#x27; קפ&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;) יין חי שצריך להוציא היין מהחבית לשם ברכה וסמוך להברכה, ועוד הקשה הא&quot;ר דתיקון יין פגום אינו לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז) [ומצד מצות חבילות חבילות ליכא קפידא דהרי יש הפסק זמן ביניהם (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח), וכן מבואר ממאירי (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב) דדוקא כשעושה ב&#x27; מצות ביחדו בבת אחת הוי כמצות חבילות חבילות, ואדרבה בזה אחר זה אמרינן כיון דאיתעביד מצוה חדא ליתעביד מצוה אחרינא {ולפי&quot;ז מיושב מה שיש נוהגין להבדיל על הכוס של בהמ&quot;ז מסעודת שלישית, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; רצ&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27;}]"	סימן רעא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ביאור ברב ברונא הנוטל ידיו לא יקדש, ומהו התיובתא מרב דהיה מקדש על ריפתא?	"1) הרי&quot;ף והר&quot;ן פירשו דרב ברונא ס&quot;ל דאין מקדשין על פת וכיון שנטל את ידיו ניכר דפת חביבא ליה טפי מיין ותו לא מצי לקדש על יין ואין לו תקנה, ואסיקנא דראינו מרב דיכול לקדש על פת [ומש&quot;ה כתב הטור בשם רב עמרם גאון דאם נטל ידיו צריך לקדש על פת ולא על יין]&lt;br&gt;2) הרשב&quot;ם פי&#x27; דאם נטל ידיו לא יקדש משום היסח הדעת [וביאר הטור משום דס&quot;ל יש קידוש שלא במקום סעודה וא&quot;כ הקידוש אינו מענין הסעודה והוי הפסק], וראינו מרב דקידוש אינו הפסק, ומיהו לכתחילה מקדשין תחילה&lt;br&gt;3) ר&quot;ת פי&#x27; דלא יקדש על הפת, וס&quot;ל לרב ברונא דאם נטל את ידיו אינו יכול לקדש על יין דס&quot;ל דיש קידוש שלא במקום סעודה וחיישינן שמא יפליג ויצא לחוץ, וראינו מרב דאם היה חביבא ליה ריפתא היה נוטל את ידיו תחילה וקידש על יין ומיד אח&quot;כ היה אוכל ריפתא ופעמים אחרים היה מקדש על יין ולא היה אוכל ריפתא מיד דס&quot;ל דיש קידוש שלא במקום סעודה, וש&quot;מ דלא חיישינן שמא יפליג, וכ&quot;ש לדידן דקיי&quot;ל אין קידוש שלא במקום סעודה בודאי לא חיישינן שמא יפליג&lt;br&gt;4) הרז&quot;ה פי&#x27; דרב ברונא ס&quot;ל טעם אינו מקדש, וזה שנטל את ידיו גילה דעתו שרוצה לאכול וזלזל בקידוש היום והוי כאילו טעם ואינו יכול לקדש אבל אחרים יכולים לקדש בעבורו, וראינו מרב דיכול לקדש על ריפתא וא&quot;כ אינו זלזול בקידוש היום וממילא יכול לקדש אפי&#x27; על יין, וכ&quot;ש לדידן דקיי&quot;ל דטעם מקדש לא חיישינן כלל"	סימן רעא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בבית הלל דמוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלים לידים?	"1) הרשב&quot;ם פי&#x27; לכתחילה לא יפסיק בין נטילת ידים לסעודה&lt;br&gt;2) ר&quot;ת פי&#x27; דהיינו בחול דחיישינן שמא יעסוק בדברים אחרים אבל בשבת שהשולחן ערוך לא חיישינן דיפליג לדברים אחרים&lt;br&gt;3) הר&quot;י פי&#x27; דמיירי במזיגה בחמין דצריך דקדוק גדול ואיכא היסח הדעת טפי"	סימן רעא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב ליטול את ידיו קודם קידוש?	"הטור הביא שהרא&quot;ש היה נוהג ליטול את ידיו קודם קידוש, ותמה עליו הטור דפשטות הסוגיא משמע כהרי&quot;ף והר&quot;ן וא&quot;כ אינו ראוי ליטול את ידיו תחילה אלא כשהוא מקדש על פת, ועוד הקשה הב&quot;י על מנהג זה דאפי&#x27; להשאר פירושים (רשב&quot;ם, ר&quot;ת, רז&quot;ה) אינו חיוב ליטול את ידיו תחילה אלא רשות דאינו היסח הדעת אבל עדיף ליטול את ידיו אח&quot;כ, אלא פי&#x27; הב&quot;י דהרא&quot;ש לא נהג הכי בקביעות אלא באקראי, וכן הביא זה מתשובת הרשב&quot;א, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&#x27; - י&quot;א) כתב דנוהגין כהרא&quot;ש ליטול ידיו תחילה, ואפי&#x27; אם אמרת דיקדש תחילה היינו רק המקדש אבל המסובין בודאי יטלו ידיהם תחילה. למעשה, פסק השו&quot;ע דלכתחילה יקדש תחילה, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דהיינו רק המקדש אבל המסובין נוטלין קודם קידוש [והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ח) כתב &quot;יוכלו ליטול&quot;], וביאר המחה&quot;ש דהשו&quot;ע קאי בשיטת הרי&quot;ף והר&quot;ן דכל הטעם שלא ליטול את ידיו תחילה הוא כדי שלא להראות דפת חביבה ליה, אבל המג&quot;א קאי בשיטת הרשב&quot;ם דהוי חשש הפסק, אמנם מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה דריפתא) דהמחבר ס&quot;ל נמי כטעם הרשב&quot;ם, ועי&#x27; במחה&quot;ש דמאריך לבאר, אבל הרמ&quot;א ס&quot;ל דקידוש אינו הפסק ולפיכך עדיף טפי ליטול את ידיו תחילה דהרי כשאין לו יין וצריך לקדש על הפת בודאי צריך ליטול את ידיו תחילה וא&quot;כ ראוי לעשות תמיד באופן אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א), ומ&quot;מ לא ימזוג את הכוס בחמין דצריך דקדוק טפי והוי היסח הדעת, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) דעדיף לעשות כהמחבר ולקדש תחילה, ובדיעבד אם כבר נטל את ידיו תחילה יעשה כהרמ&quot;א ויקדש על היין אח&quot;כ [ודלא כהפוסקים דס&quot;ל דאם בדיעבד נטל את ידיו יקדש בדוקא על פת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ב)]&lt;br&gt; "	סימן רעא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמקדש על הפת להוציא אחרים, על מה צריך ליזהר?	"יזהר שכולם ישמעו לברכותיו ויכוונו לצאת עמו בברכת המוציא וברכת קידוש, וגם יטלו את ידיהם תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג) [אבל בדיעבד יכולים ליטול את ידיהם אח&quot;כ כדמבואר לעיל סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; ז&#x27;]"	סימן רעא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשתות מכוס של קידוש?	"צריך לשתות כמלא לוגמיו דהיינו כל שאילו מסלקו לצד אחד ויראה כמלא לוגימיו [ודלא כרב עמרם ורב צמח גאון דס&quot;ל דצריך לשתות רביעית לעיכובא (רא&quot;ש, ב&quot;י), ואע&quot;פ שמפורש בגמ&#x27; (פסחים ק&quot;ז ע&quot;א) דסגי במלא לוגמיו אפשר דהם ס&quot;ל דכהר&quot;ן דאין אנו בקיאים כמה הוא פחות מרביעית ולפיכך צריך רביעית שלימה (ר&quot;י באק), ויש עוד שיטת הגר&quot;א (סי&#x27; קפ&quot;ב) דס&quot;ל דלכתחילה צריך רביעית אבל בדיעבד יוצא בכמלא לוגמיו], ואינו דומה להלכות פסח דהתם יש מחמירים לשתות רוב כוס (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו) או כל הכוס, אבל כאן לכתחילה סגי בכמלא לוגמיו (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך) [ובאמת זהו שיטת הר&quot;ן דס&quot;ל דיש חילוק בין פסח דאמרינן בגמ&#x27; רוב כוס לקידוש דאמרינן דסגי במלא לוגמיו, אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דרוב כוס לאו דוקא ואפי&#x27; בפסח סגי במלא לוגמיו]"	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם שתה פחות ממלא לוגמיו?	לא יצא מצות קידוש (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך) [דלא כהראבי&quot;ה דס&quot;ל דסגי בשיעור גרונו שילך סביבות לוגמיו (ב&quot;י)]	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך שיעור כמלא לוגמיו?	"דזהו שיעור חשוב שתתישב דעתו (תוס&#x27; יומא פ&#x27; ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה), ולפי השיטה דכל המסובין מצטרפין צ&quot;ל דחז&quot;ל חלקו כבוד לכוס של חובה דיצטרך מלא לוגמיו דוקא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה)"	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור כמלא לוגמיו?	"כל אחד משער לפי גדלו ובמלא לוגמיו מרווח (ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא) [ומ&quot;מ אינו יותר מרביעית (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט)], ולפי רוב ראשונים הוא רוב רביעית ולפי הר&quot;ן הוא יותר מזה אבל פחות מרביעית [ולגבי חיוב חטאת צריך השיעור גדול, ולגבי השיעור קידוש דרבנן סגי בשיעור קטן (ביה&quot;ל שם)], והביה&quot;ל (שם) מסתפק בנער בן י&quot;ג שנה אם שיעורו פחות מרוב רביעית או דלמא תקנו חז&quot;ל שישתה דוקא רוב כוס שהוא מקדש עליו דהיינו רוב רביעית, אבל לגבי קטן ממש שמקדש רק משום מצות חינוך מקיל כמלא לוגמיו דידיה אפי&#x27; פחות מרוב רביעית."	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין הרביעית ע&quot;י ביצים?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) הביא המג&quot;א לעיל (סי&#x27; ר&quot;י) דכתב דהוא ביצה ומחצה עם קליפתה דהיינו ב&#x27; ביצים בלא קליפתן [דהקליפה הוא כחצי ביצה]"	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חיישינן שמא נתקטנו הביצים?	"הצל&quot;ח (פסחים ק&quot;ט) מדד שיעור קמח לחלה כפי החשבון באצבעות ומצא שכלי זה מחזיק כפלים משיעור ביצים, והעלה דצ&quot;ל דנתקטנו הביצים ולא נשתנו האצבעות וצריך לכפול כל השיעורים של כביצים וכזיתים, אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה של) דלפי דבריו נמצא שמלא לוגמיו משתי צדדים באדם בינוני הוא יותר מג&#x27; ביצים ובמציאות אינו יותר מב&#x27; ביצים [דכל ביצה מחזיק בערך שתי אונס&#x27;ז] ועל כרחך לא נתקטנו כ&quot;כ אלא מעט א&quot;נ לא נתקטנו כלל והשיעור כמלא לוגמיו מצד אחד הוא ע&quot;פ הר&quot;ן דס&quot;ל דהוא יותר מרוב רביעית וא&quot;כ יתכן דהוא כביצה שלימה וממילא משני צדדיו הוי כב&#x27; ביצים, וא&quot;כ הדרא קושיא לדוכתיה דאינו מתאים עם שיעור רביעית ע&quot;פ החשבון דמ&#x27; סאה, וצע&quot;ג [ותי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ז) והסטייפלר (שיעורין של תורה סי&#x27; ח&#x27; אות י&#x27;) דא&quot;א להכניס מים בפועל בכל הפה ובע&quot;כ יהיה בו חלל ולעולם מצי למימר שהפה מחזיק ג&#x27; ביצים, ומש&quot;ה אזלי ע&quot;פ מהלך דנוב&quot;י לומר דנתקטנו הביצים]. ולמעשה, הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) והביה&quot;ל (שם) דלגבי מילי דאורייתא [מצה ליל פסח, ואפי&#x27; קידוש ליל שבת דעיקרו דאורייתא] יש להחמיר כהצל&quot;ח ולחוש שהשיעור רביעית הוא כג&#x27; ביצים או עכ&quot;פ כב&#x27; ביצים אבל לגבי שארי כוסות של ברכה יש לסמוך על מנהג העולם להקל על שיעור כביצה ומחצה [ואע&quot;פ שמברכין ברכה אחרונה על כוס זה, מ&quot;מ אפי&#x27; להרמב&quot;ם אין בו חשש איסור דאורייתא כיון שהוא טועה וסבור דצריך לברך ברכה אחרונה א&quot;נ הוא סומך על השיטות דצריך לברך (הקדמה לשיעורין של תורה)], ועוד כתב הביה&quot;ל דלגבי שתיית הכוס ליל שבת יש להקל על שיעור מלא לוגמיו דידיה אע&quot;פ שאינו רוב רביעית של שיעורו של הצל&quot;ח דתרי חומרי לא עבדינן {נמצא דהביה&quot;ל ס&quot;ל דלגבי השיעור אמה ואצבעות השיעור הוא כמו שיעור גדול ומש&quot;ה יש סתירה בביצים בזמנינו, ולגבי volume מדינא מקיל כשיעור של ביצים בזמנינו ונמצא שאינו מתאים עם השיעור אמה, אולם לגבי מילי דאורייתא יש להחמיר בשיעור גדול בביצים להשוותם לשיעור אמה}"	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הפסק בין השתיות?	לכתחילה לא יפסיק יותר מכדי שתיית רביעית, ועל כל פנים לא יפסיק יותר מכדי אכילת פרס, ואם הפסיק יותר מזה אינו יוצא מצות קידוש (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח)	סימן רעא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר שיטעמו המסובין במקום המקדש?	"1) הגאונים והבה&quot;ג ס&quot;ל דדוקא המקדש צריך לשתות השיעור כמלא לוגמיו [וחומרא זו נאמרה דוקא בקידוש שיש בו אסמכתא מן התורה אבל בשאר כוסות של ברכה אחרים יכולים לשתות במקומו (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)]&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש ס&quot;ל דאחד מן המסובין [אם שמע ברכת המקדש (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט)] יכול לשתות כשיעור מלא לוגמיו במקומו אבל אין מצטרפין שנים&lt;br&gt;3) הריטב&quot;א (עירובין ע&quot;ט ע&quot;ב) ס&quot;ל דאפי&#x27; המסובין יכולים להצטרף לשיעור מלא לוגמיו [והמקדש א&quot;צ לשתות כלל (ביה&quot;ל סד&quot;ה וי&quot;א)] [וצ&quot;ב קצת כיצד משערין השיעור מלא לוגמיו בכה&quot;ג, עי&#x27; שש&quot;כ פמ&quot;ח הע&#x27; צ&quot;ב, חוט שני ח&quot;ד פפ&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ו) ביאר שיטה זו דיש הנאה אפי&#x27; ביין כל שהו וכמו שמצינו שצריך לברך עליה ברכה ראשונה, ואשכחן בלחם הפנים דכתיב ואכלוהו ולא הגיע לכל כהן אלא כפול שהוא פחות מכזית ש&quot;מ שמצטרפין, ועוד ביאר דאין חיוב על כל אחד ואחד לאכול אלא בסוף צריך להיות נאכל [ולפי&quot;ז מיושב למה סגי בשתיית קטן ולא אמרינן דהוי תרי דרבנן שהמצוה הוא שיהיה שתוי, ועוד י&quot;ל ע&quot;פ רש&quot;י בעירובין (מ&#x27; ע&quot;ב) דגנאי הוא לכוס של ברכה אם לא יהנה ממנה (עם ר&quot;י באק)]"	סימן רעא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל?	"הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ג) והביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א וד&quot;ה שאם) דבודאי צריך להחמיר כהרא&quot;ש, ואפי&#x27; כהגאונים יש להחמיר כוותייהו וכמ&quot;ש המחבר [דלא כהא&quot;ר],אבל בשעת הדחק יכול להקל כהריטב&quot;א "	סימן רעא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל המסובין צריכים לשתות מכוס של קידוש?	"כתב הרא&quot;ש שיש מצוה מן המובחר שכולם ישתו ממנו טעימה בעלמא [וא&quot;צ כמלא לוגמיו] וכמ&quot;ש בפסחים (ק&quot;ו ע&quot;א) במעשה ברב אשי וההוא סבא, אבל אם יש לו רק מעט יין ישתה רק כמלא לוגמיו ויניח השאר לקידוש ביום [ומה ששותה בלילה כמלא לוגמיו רק אחד ישתה כשיעור ולא יצטרף שנים דלפי הגאונים והרא&quot;ש אינו יכול לצרף שנים (רע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ג), ואפי&#x27; להריטב&quot;א היינו רק בדיעבד ולא לכתחילה (מג&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) [וכן מוכח מהגר&quot;א ע&quot;פ חשבון הגמ&#x27;, אבל תמה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ד) דבאותה גמ&#x27; מבואר דמהני צירוף אפי&#x27; לד&#x27; כוסות והרי כתב הריטב&quot;א בפירוש דלא מהני צירוף לגבי ד&#x27; כוסות, וצע&quot;ג על הגר&quot;א]]"	סימן רעא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הריטב&quot;א, האם יש שיעור מתי הם צריכים לשתות השיעור כמלא לוגמיו?	"חידש המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ג) דצריכים לשתותו כשיעור אכילת פרס, דלא עדיפי מהמקדש עצמו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו) {ולפי&quot;ז עדיף טפי אם ישתו כולם בכדי שתיית רביעית, ונראה לבאר ע&quot;פ הערוה&quot;ש הנ&quot;ל דאין חיוב לשתות מכוס של קידוש אלא שצריך להיות שתוי וכמ&quot;ש בלחם הפנים}, וכן מצינו בזבחים (ל&quot;א ע&quot;ב) דשייך צירוף כדי אכילת פרס אפי&#x27; בשני בני אדם, וע&quot;ע בשפת אמת שם"	סימן רעא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בדיבור קודם ששתה מכוס של קידוש?	"אם הפסיק בדיבור השייך להסעודה אינו הפסק (תוס&#x27; ברכות מ&#x27; ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה), ואם לאו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך בפה&quot;ג אבל א&quot;צ לחזור ולקדש (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו), ואם הסיח דעתו בינתים או יצא ממקומו צריך לחזור ולקדש נמי (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח) [ואע&quot;פ שהב&quot;י הביא מארחות חיים דאפי&#x27; אם לא שתה כלל יצא מצות קידוש ורק שלא יצא מצוה כתקנה, חזר בו בשו&quot;ע דס&quot;ל דצריך להביא כוס אחר, וכ&quot;כ הב&quot;י בשם הארחות חיים במקום אחר דאם קם מההיא דוכתא צריך לחזור ולקדש (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, דלא כלבוש וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ח) דס&quot;ל דלא חזר בו השו&quot;ע וס&quot;ל דלעולם יצא אפי&#x27; כשלא שתה)]"	סימן רעא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשפך הכוס 1) ולא היה בדעתו לשתות יותר 2) והיה בדעתו לשתות יותר?	1) צריך לחזור ולברך בפה&quot;ג [אם לא נשאר בכוס כמלא לוגמיו (ביה&quot;ל ד&quot;ה וה&quot;ה)] 2) ישתה תיכף כוס אחר בלא ברכה [כל זמן שלא הפסיק בדברים שלא מענין קידוש {או הסעודה} (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז)]	סימן רעא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סבר שהוא מקדש על יין ונמצא שקידש על מים 1) סתם 2) ודעתו היתה לשתות עוד יין 3) והיה עוד יין מוכן לפניו 4) והיה פת מוכן לפניו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-0ebb361954f6f49833bcc454d73a417a1dfcca63.jpg"">"	סימן רעא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סבר שהוא יין ונמצא שהוא חמר מדינה?	"יצא ידי קידוש ורק צריך לברך שהכל עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ט) {וזה עדיף מרדב&quot;ז דהכא דעתו היתה לקדש על מה שהוא בכוס משא&quot;כ התם דעתו היתה על מה שהוא בכוס ובסוף רוצה לקדש על הפת}"	סימן רעא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשחרית, אם נשפך הכוס 1) של שכר 2) של יין?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ב) דיכול לסמוך על המוציא על הפת, אבל השיג עליו רע&quot;א דהרי לא יצא ידי חובתו כיון שנשפך וא&quot;כ למה נסמוך על המקילין לקדש על הפת בשחרית (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט) [ולכו&quot;ע יכול להביא עוד כוס של שכר וא&quot;צ לברך עליו דהרי כוון לפטור כל המשקה שבתוך הסעודה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&#x27;)] 2) כתב הלבושי שרד בשם א&quot;ר (ס&quot;ק ל&quot;ד) דלכו&quot;ע צריך להביא כוס אחר, דדוקא לגבי שכר אמרינן דיכול לסמוך על פת"	סימן רעא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המסובין יכולים לשתות קודם המקדש?	"אם יש לפניהם כוס שאינו פגום יכולים לשתות תחילה [וביאר הרא&quot;ש (פסחים פ&quot;י סי&#x27; ט&quot;ז) דאנו רואין כאילו כל אחד קידש על כוסו, ומדייק המעדני אשר (שבת סי&#x27; ע&quot;א) דצריך שיהיו לפני המסובין כוסות מלאים ורביעית כאילו קידשו עליהם], אבל אם הוא כוס פגום [וכ&quot;ש ריקנים] שצריך המקדש לשפוך מכוסו לתוך כוסם [קודם ששותה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)] נמצא שהם זקוקים לכוסו וצריכים להמתין עד שהוא שותה מכוסו [ואע&quot;פ שאינם מחויבים לשתות כלל מ&quot;מ מצוה מן המובחר הוא לשתות (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ג)]"	סימן רעא סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהם שותים מכוס המקדש?	"אז לא נחשב ככוס פגום דהם חשובין כמקדש גופא, ורק כשהוא שופך מכוסו לכוסן אז בעינן שלא יהיה פגום (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ט) [וכפשוטו משמע אפי&#x27; בכוס ריקן צריך ליזהר לתקן הפגום תחילה אבל יש סוברים שהשעה&quot;צ מיירי דוקא כשיש להם יין פגום בכוסם אבל בריקם נחשבים כמקדש גופא (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רעא סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן פגימת הכוס בשבת?	"מכאן מבואר דמותר ולית ביה משום מיחזי כמתקן [והא דכתב הישועות יעקב דיש בו איסור מיחזי כמתקן היינו למ&quot;ד דצריך תיקון גמור ע&quot;י רוב אבל לדידן דקיי&quot;ל דסגי במשהו לא (שש&quot;כ פמ&quot;ז הע&#x27; ע&quot;ה, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רעא סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שנים מברכין על כוס אחד?	"יזהר שהראשון לא יענה אמן על ברכתו של שני (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&quot;ג.), ועדיף טפי שאחד יכוין להוציא את חבירו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&quot;א)"	סימן רעא סעיף טז-יז		
